תרבויות הנוודים הגדולים של אסיה
לאורך ההיסטוריה, שבטים נוודים ממוצא מונגולי וטורקי התפשטו ממרכז אסיה ומזרחה והשפיעו באופן מכריע על אזורים נרחבים. שבטים אלו החזיקו במסורת הנדידה והרעיית צאן במשך מאות שנים, אך הפגינו גם יכולות צבאיות וארגוניות מרשימות שאיפשרו את השתלטותם על שטחים עצומים.
מלכויות הנוודים וההתפשטות לאירופה
אחד השבטים הבולטים היו האווארים – שבט פרוטו-טורקי שהקים את הכגאנות האוורית, ממלכה ענקית שהתפרשה ממרכז אירופה ועד לדרום הבלקן בין המאות ה-6 וה-9. למרות שמוצאם המדויק לא ידוע, האווארים השפיעו עמוקות על עמים רבים באזור כמו הסלאבים, הגרמאנים והדאקו-רומאנים עם תרבותם השמאניסטית ואורח החיים הנוודי. בסופו של דבר, פנימיות וסכסוכים עם כוחות חיצוניים הובילו להתפוררות הכגאנות והעלמות עקבותיהם מההיסטוריה.
הטטרים ואורדת הזהב בחבל רוסיה
שבט נודד אחר ממוצא מונגולי וטורקי היו הטטרים (בן לשבטי המונגולים הנוודים), שפרצו במאה ה-13 לאירופה דרך סיביר וחבל רוסיה. בשיא התפשטותם, הטטרים הקימו את ממלכת “אורדת הזהב” בדרום רוסיה, שבירתה סאראי. “אורדה” במונגולית פירושה “מחנה”, והזהב מתייחס לאוהלים המפוארים שבהם התגוררו מנהיגי השבט. בתקופה זו שלטו הטטרים על נסיכויות רוסיות רבות. במאה ה-14 הם קיבלו את האסלאם ועברו מנוודות לחקלאות, עד שבמאה ה-15 התפוררה הממלכה. על חורבותיה קמו אזורי שלטון טטרי עצמאיים, והרפובליקה הטטרית בקאזאן בוולגה הפכה למרכז התרבות שלהם.
המורשת האויגורית בשינג’יאנג וסכסוכי הגבול
בצפון-מערב סין, במחוז שינג’יאנג, שוכן העם האויגורי הטורקי שמונה כיום כ-10 מיליון נפש. באזור זה התקיימה בעבר האימפריה האויגורית ששלטה על שטחים נרחבים וכוננה תרבות עשירה. במאה ה-12 התאסלמו האויגורים, ותרבותם הייחודית נמשכת עד היום. בין היתר, כתב המונגולי שפותח על ידי ג’ינגיס חאן שאב השראה מהכתב האויגורי הקדום. בהווה, האויגורים נאבקים על זכויותיהם האתניות מול הממשל הסיני שדוחק אותם בשינג’יאנג ומחזיק למעלה ממיליון איש במחנות “חינוך מחדש”.
המסע של הקלמיקים מהוולגה לשינג’יאנג
הקלמיקים, בן לשבטי המונגולים הנוודים, בני העם הבודהיסטי ממוצא מונגולי, החלו כשבט נוודים במרכז אסיה וצפון סין במאה ה-16. הם הגיעו לערבות הוולגה שבדרום רוסיה והקימו את חאנת ג’ונגריה לאורך נהרות וולגה ודון. בתקופה זו הקלמיקים היו ווסלים של הצארים הרוסים, שניסו להכניע את דתם. בתגובה, מרד אובשי חאן וצא במסע גדול של 200,000 קלמיקים חזרה למזרח בשנת 1771. רק 96,000 מהם הגיעו לשינג’יאנג, שם חיים צאצאיהם עד היום.
שימור המסורת התרבותית של הנוודים
תרבויות הנוודים המונגולים והטורקים הטביעו חותם עמוק על אזורים רבים שהשבטים חלפו וחנו בהם. השפעתם ניכרת בכתבים ובשפות שפותחו באזורים שונים, ביצירה הספרותית והאמנותית, במסורות הקולינריות ואורחות החיים הייחודיים שהם הביאו עמם. מורשת זו נמשכת עד היום, גם כאשר עמים אלו מאמצים צורות חיים מודרניות יותר. השבטים השונים עדיין שומרים על מנהגיהם המסורתיים, שירתם העממית, סגנונות המוזיקה והריקודים הייחודיים להם. כך למשל, המוזיקה האויגורית מושפעת מכלי הנגינה והצלילים של המסורת הטורקית והמונגולית, אך פיתחה גם סגנונות ייחודיים משלה.
יתרה מזאת, אוכלי האצים והעדנים שפיתחו הנוודים במשך מסעיהם המרובים נותרו חלק בלתי נפרד מהמטבח המקומי באזורים רבים. דוגמאות לכך הן המנות המיוחדות שמציעים הקלמיקים ברפובליקה שלהם ברוסיה, הכוללות בשרים ממולאים, גבינות עזים ומאפים מסורתיים.
כיום יש מאמצים רבים לשימור המורשת התרבותית העשירה של העמים הנוודים. פסטיבלים שנתיים בשינג’יאנג ובאזורים נוספים מציגים את היצירה המוזיקלית, הריקודים והאומנויות המסורתיות של האויגורים. בטטרסטן מקיימים תחרויות שירה ודקלמות בשפה הטטרית העתיקה. גם בקרב הקלמיקים בקלמיקיה יש מחויבות גדולה לשימור ומיתוג מחדש של המוזיקה, הריקודים והמאכלים המסורתיים כחלק מהתרבות המקומית.