רמטכ”ל צה”ל: תפקיד ותפקידו בצה”ל
רמטכ”ל צה”ל הוא התפקיד הבכיר ביותר בצבא ההגנה לישראל, והאחראי הראשי על הפיקוד, התכנון והביצוע של פעילות הצבא. הרמטכ”ל מדווח ישירות לשר הביטחון ומוביל את כל ענפי הצבא: חיל היבשה, האוויר, הים, והכוחות המיוחדים. תפקידו כולל אחריות על בניין הכוח הצבאי, חינוך והכשרת קצינים, קביעת תכניות הגנה ואסטרטגיה צבאית, ופיקוח על פעילות הלחימה. מאז הקמת צה”ל בשנת 1948, מילאו את תפקיד הרמטכ”ל דמויות מפתח שתרמו רבות לעיצוב התשתית הצבאית והאסטרטגית של ישראל, והפכו לסמלים לאומיים. בין הרמטכ”לים היו מי שהובילו תקופות קריטיות בהיסטוריה של המדינה ונשאו בעול החלטות שגרמו לשינויים מהותיים.
מרדכי גור: דרכו הצבאית ותרומתו למדינה
מרדכי (מוטה) גור, יליד ירושלים בשנת 1930, היה דמות מרכזית בצבא ובחיים הציבוריים של ישראל. גור החל את שירותו הצבאי במסגרת הפלמ”ח ונודע בלחימתו במלחמת העצמאות. בהמשך שירותו התבלט כמפקד בעל חזון וכשרון אסטרטגי יוצא דופן. אחד מהישגיו הזכורים ביותר היה פיקודו על חטיבת הצנחנים במבצע שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים בשנת 1967, ובפרט על הקרב המפורסם בו נכבש הר הבית. בהיותו רמטכ”ל בשנים 1974–1978, גור (מרמטכ”לי צה”ל) עמד בפני אתגרים משמעותיים, בהם ייצוב הצבא לאחר מלחמת יום הכיפורים והכנתו לעימותים עתידיים. תחת פיקודו בוצעו פעולות חיזוק ושיפור מבנה הצבא, כולל תהליכי התייעלות וקידום טכנולוגיות חדשות.
תקופת כהונתו של מרדכי גור והשלכותיה
כהונתו של מרדכי גור כרמטכ”ל התרחשה בתקופה רגישה של שיקום ואיחוי קרעים בצבא לאחר מלחמת יום הכיפורים, מלחמה שהשאירה את ישראל עם תחושת שבר עמוק והתמודדות עם כשלי מערכת ודרג פיקודי. גור שם דגש על חיזוק המורל, השקעה בהדרכה ובהכשרת מפקדים, ושיפור התיאום בין הגורמים השונים בצבא. במהלך כהונתו נאלץ להתמודד עם משברים ביטחוניים מתמשכים בגבול הצפון, בהם תקיפות מצד ארגוני טרור מלבנון. למרות האתגרים, גור הצליח להשאיר חותם של מנהיגות יציבה שהכינה את הצבא לעתיד.
דן שומרון: הדרך לצמרת הפיקוד
דן שומרון, מרמטכ”לי צה”ל, יליד קיבוץ אשדות יעקב בשנת 1937, נחשב לאחד הרמטכ”לים הבולטים והמוערכים של צה”ל. שומרון התחיל את דרכו הצבאית כלוחם ומפקד ביחידות השדה של הצבא, והשתתף במבצעים חשובים לאורך השנים. אחת הפעולות הידועות ביותר בהן היה מעורב הייתה מבצע אנטבה בשנת 1976, בו פיקד על החילוץ הנועז של בני הערובה מאוגנדה. האירוע, שהסתיים בהצלחה ובפרסום עולמי, הפך את שומרון לדמות נערצת ומנהיג פורץ דרך. דרכו של שומרון לצמרת הצבא התאפיינה בנחישות וביכולת לאחד תחתיו כוחות מגוונים בצורה שתרמה רבות להצלחת צה”ל במבצעי היסטוריים.
כהונתו של דן שומרון ואתגרי התקופה
כהונתו של דן שומרון כרמטכ”ל, בין השנים 1987–1991, התאפיינה באתגרים רבים, בהם אינתיפאדת האבן הראשונה והתחממות הגזרה הצפונית מול חיזבאללה בלבנון. שומרון, שזכה להערכה רבה על תבונתו הצבאית ויכולתו להנהיג, שם דגש על פיתוח אסטרטגיות לחימה חדשניות ועל חיזוק התשתית המודיעינית. הוא פעל לשדרוג הציוד הצבאי והטמעת מערכות לחימה מתקדמות, שתרמו לשיפור מוכנות הצבא לתרחישים מורכבים. בתקופת כהונתו התמודדה ישראל עם שינויים פוליטיים אזוריים ואיומים ביטחוניים פנימיים, ושומרון ידע להוביל את הצבא ביציבות ובנחישות.
ההשוואה בין גור לשומרון: סגנון פיקוד והשפעה
השוואה בין מרדכי גור לדן שומרון מעלה דמיון והבדלים בולטים. שניהם נחשבו למפקדים בעלי חזון שהובילו את צה”ל בתקופות מורכבות, אך כל אחד מהם התמודד עם אתגרים ייחודיים. בעוד גור התמקד בשיקום הצבא וחיזוקו לאחר מלחמת יום הכיפורים, שומרון נדרש להתמודד עם אינתיפאדה ואתגרי לחימה לא קונבנציונלית. סגנון הפיקוד של גור היה ממוקד בבניין הכוח ובמורל הצבאי, בעוד שומרון היה ידוע כמי שמוביל שינויים טכנולוגיים וחדשנות. ההשפעה של שניהם ניכרת בתפיסות ההגנה והלחימה של ישראל בשנים שאחריהם.
סיכום והשלכות להיסטוריה הצבאית של ישראל
שני הרמטכ”לים, מרדכי גור ודן שומרון, הותירו את חותמם בצה”ל ובמדינת ישראל בדרכים שונות. גור זכור כמי שהביא את ירושלים תחת שליטת ישראל וכמוביל של מהלכי שיקום לאחר מלחמה קשה, בעוד שומרון נחקק בתודעה כמצביא שהוביל מבצעי חילוץ נועזים והתמודד בהצלחה עם אתגרים מבית ומחוץ. המורשת של שניהם מתבטאת בחוסנו של צה”ל וביכולתו להתאים את עצמו לתנאים משתנים.