משרי הביטחון של ישראל

משרד הביטחון וגופיו: סקירה מקיפה

מבוא למשרד הביטחון

משרד הביטחון (משהב”ט) הוא המשרד הממשלתי האמון על ביטחונה של מדינת ישראל. זהו המשרד בעל התקציב הגדול ביותר בממשלת ישראל, כולל סיוע אמריקאי. מטה המשרד ממוקם במחנה רבין בקריה שבתל אביב-יפו, מיקום המשקף את מרכזיותו בקבלת ההחלטות הביטחוניות של המדינה.

מערכת הביטחון מורכבת משלושה ארגונים עיקריים:

1. הדרג המדיני: בראשו עומד שר הביטחון, הממונה מטעם הממשלה על ניהול מערכת הביטחון. לצדו פועלים יועצים ויחידות מטה.

2. המערכת הצבאית: כוללת את צבא ההגנה לישראל (צה”ל), הפועל בכפיפות לרשויות השלטון האזרחי הדמוקרטי ולחוקי המדינה.

3. המערכת האזרחית: כוללת את משרד הביטחון עצמו, יחידות הסמך והתאגידים הביטחוניים כגון רפא”ל והתעשייה האווירית.

חשוב לציין כי גופי ביטחון מרכזיים כמו השב”כ והמוסד אינם כפופים למשרד הביטחון, אלא למשרד ראש הממשלה.

יואב גלנט – האלוף במדים אזרחיים

יואב גלנט, משרי הביטחון של ישראל, אלוף במילואים, הביא עמו לתפקיד שר הביטחון ניסיון צבאי עשיר ורב-גוני. הוא שימש כמפקד שייטת 13, מפקד אוגדת עזה ומפקד פיקוד הדרום, תפקידים שהעניקו לו היכרות מעמיקה עם האתגרים הביטחוניים העומדים בפני ישראל. כשר ביטחון, גלנט המשיך את “מבצע שובר גלים” לסיכול תאי טרור ביהודה ושומרון, והתמודד עם גל פיגועים קשה. הוא מינה לתפקידים בכירים אנשי מקצוע בעלי ניסיון, כמו האלוף (מיל’) אייל זמיר למנכ”ל משרד הביטחון. עם זאת, כהונתו התאפיינה גם בחילוקי דעות מתוקשרים עם השר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ’, בעיקר סביב סוגיית המאחזים הבלתי חוקיים. גלנט (משרי הביטחון של ישראל) התבלט במיוחד בהתנהלותו במהלך משבר הרפורמה המשפטית, כאשר קרא לעצירת החקיקה והתפטר זמנית מתפקידו במחאה על המשך קידום הרפורמה. הוא שב לתפקידו לאחר שראש הממשלה נתניהו הודיע על השהיית החקיקה. מלחמת “חרבות ברזל”, שפרצה באוקטובר 2023, העמידה את גלנט בפני אתגרים ביטחוניים ומדיניים חסרי תקדים. הוא מתח ביקורת פומבית על ראש הממשלה נתניהו בטענה כי הוא מתעלם מהצורך לתכנן את “היום שאחרי” המלחמה, והביע התנגדות לממשל צבאי ברצועת עזה.

שר הביטחון וסמכויותיו

תפקיד שר הביטחון נחשב לאחד התפקידים הבכירים והמשפיעים ביותר בממשלת ישראל. בשל חשיבותו הרבה של תיק הביטחון, לעיתים ראשי הממשלה בחרו להחזיק גם בתיק זה. לשרי הביטחון של ישראל יש סמכויות נרחבות ומשמעותיות, המשקפות את האחריות הכבדה המוטלת על כתפיו.

אחת הסמכויות המשמעותיות ביותר של שר הביטחון היא היכולת להורות על מעצרים מנהליים. על פי חוק סמכויות שעת חירום משנת 1979, לשר הביטחון יש סמכות לעצור אדם לתקופה של עד שישה חודשים אם קיימת סבירות שהחזקת אותו אדם במעצר מסייעת לשמירה על ביטחון המדינה. כמו כן, לשר יש סמכות להאריך את צו המעצר המנהלי.

לאחר מלחמת ששת הימים, נקבע “מסמך הקונסטיטוציה”, המגדיר את חלוקת הסמכויות בין שר הביטחון, ראש הממשלה והרמטכ”ל. על פי מסמך זה, כל פעולה צבאית שתבוצע מחוץ לגבולות ישראל או כל אירוע בעל משמעות אסטרטגית מחייב אישור של ראש הממשלה. מסמך זה מהווה מסגרת חשובה להגדרת גבולות הסמכות של שר הביטחון.

שר הביטחון הוא חבר בוועדות שרים מרכזיות, ביניהן:

– ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט)

– ועדת שרים לעניין אישור תוכניות פיתוח והצטיידות של מערכת הביטחון

– ועדת שרים לעניין מוכנות הזירה האזרחית למצבי חירום

– ועדת השרים לענייני שירות ביטחון כללי

חברותו בוועדות אלו מדגישה את מרכזיותו בקבלת ההחלטות הביטחוניות והאסטרטגיות של מדינת ישראל.

האגף והקרן לחיילים משוחררים

האגף והקרן לחיילים משוחררים הוא גוף מרכזי במשרד הביטחון, שהוקם בשנת 1949 מתוך חזונו של דוד בן-גוריון. מטרתו העיקרית היא לסייע לחיילים המשתחררים בקליטתם בחיים האזרחיים, תוך התמקדות בתחומי ההשכלה, ההכשרה המקצועית והתעסוקה.

בשנת 1994 נחקק חוק קליטת חיילים משוחררים, שהביא להקמת הקרן לקליטת חיילים משוחררים. חוק זה הגדיר מספר הטבות משמעותיות לחיילים המשתחררים, ביניהן:

1. מענק שחרור: סכום כספי המועבר ישירות לחשבון הבנק של החייל המשוחרר עד 60 יום מתום השירות.

2. פיקדון אישי: סכום כספי הנשמר בחשבון מיוחד, שניתן למימוש במהלך חמש השנים שלאחר השחרור למטרות מוגדרות כגון לימודים, הכשרה מקצועית, הקמת עסק או דיור.

3. סיוע בהשלמת לימודים והשכלה גבוהה.

4. תמיכה בהכשרה מקצועית.

גובה המענק והפיקדון נקבע בהתאם למשך השירות ואופיו (לוחם, תומך לחימה או שירות אחר). לדוגמה, נכון לאפריל 2022, חייל ששירת כלוחם מקבל 590.80 ש”ח עבור כל חודש שירות כמענק שחרור, ו-854.38 ש”ח נוספים לפיקדון האישי.

האגף והקרן פועלים באופן מתמיד לשיפור השירותים הניתנים לחיילים המשוחררים, כולל הנגשת מידע באמצעות אתר אינטרנט מתקדם ומרכז שירות טלפוני. מטרתם היא לסייע לחיילים המשוחררים להשתלב בצורה מיטבית בחברה הישראלית ולממש את הפוטנציאל שלהם בחיים האזרחיים.

הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ”ב)

הממונה על הביטחון במערכת הביטחון, המכונה בקיצור מלמ”ב, הוא אחד האגפים החשאיים והרגישים ביותר במשרד הביטחון. תפקידו המרכזי הוא אבטחת משרד הביטחון, תעשיות הנשק הישראליות, וגופים העוסקים בפיתוח וייצור של נשק להשמדה המונית ואמצעי התגוננות מפניו.

המלמ”ב מעורב במגוון רחב של פעילויות, הכוללות:

1. אבטחת מידע: ביצוע תחקירי ביטחון לעובדים, ביקורות אבטחה, ואישור חשיפת טכנולוגיות רגישות.

2. חקירות: איתור וחקירת מקרי שחיתות ומניעת דליפת מידע מסווג.

3. מודיעין טכנולוגי: הפעלת סוכנים להשגת מידע טכנולוגי במדינות זרות.

המלמ”ב ידוע בגישתו הקפדנית לאבטחת סודות, דבר שלעיתים עורר ביקורת על שיטות פעולתו. הארגון היה מעורב בטיפול בפרשיות ריגול מפורסמות, כגון פרשת מרדכי ואנונו ופרשת מרקוס קלינגברג.

בשנים האחרונות, המלמ”ב היה מעורב גם בסריקת ארכיונים בישראל והסתרת מסמכים שלדעתו עלולים לפגוע בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה. פעילות זו עוררה דיון ציבורי על האיזון בין ביטחון המדינה לבין שקיפות היסטורית.

למרות חשאיותו, המלמ”ב ממלא תפקיד קריטי בהגנה על הסודות הביטחוניים החשובים ביותר של ישראל, ובכך תורם באופן משמעותי לביטחון הלאומי.

מבקר מערכת הביטחון

יחידת מבקר מערכת הביטחון הוקמה בשנת 1976 כחלק מלקחי מלחמת יום הכיפורים ובעקבות המלצות ועדת אגרנט. הרעיון להקמת היחידה הונח כבר ב-1956 על ידי דוד בן-גוריון, שראה חשיבות בקיום גוף ביקורת עצמאי במערכת הביטחון.

תפקידיה המרכזיים של היחידה כוללים:

1. ביצוע ביקורות בצה”ל, במשרד הביטחון וביחידות הסמך.

2. בדיקת היערכות ומוכנות הגופים למימוש יעדיהם בשגרה ובחירום.

3. עריכת ביקורות בתאגידים ובתעשיות הביטחוניות העובדות עם משרד הביטחון.

4. קיום ביקורות בתחומי ניהול סיכונים, ציות ומימוש מדיניות.

5. דיווח לשר הביטחון על ממצאים, ליקויים וכשלי ניהול.

6. מתן המלצות לתיקון ליקויים ושיפור המערכת.

מבנה היחידה כולל את מבקר מערכת הביטחון, שהוא בדרך כלל קצין מילואים בדרגת תת-אלוף, ושני סגנים – סגן אזרחי בכיר וסגן צבאי. היחידה מחולקת למחלקות וצוותים שונים, כגון מחלקת ביקורת יחידות צה”ל וצוות כשירות וכוננות.

בשנת 2011 הוקמה בצה”ל יחידת מבקר פנים-ארגונית נוספת, הכפופה ישירות לרמטכ”ל. תפקידה לבחון את תחומי הכשירות, המוכנות והכוננות של צה”ל, וכן לרכז את עבודת המטה להכנת התייחסות צה”ל לדו”חות מבקר המדינה ומבקר מערכת הביטחון.

פעילותה של יחידת מבקר מערכת הביטחון תורמת משמעותית לשיפור התפקוד והיעילות של מערכת הביטחון, ומהווה כלי חשוב בידי שר הביטחון לפיקוח והערכת ביצועי המערכת.

אתגרים עתידיים ומגמות במדיניות הביטחון הישראלית

לקראת העתיד, מערכת הביטחון הישראלית ניצבת בפני מגוון אתגרים מורכבים. האיום האיראני, הן ברמה הגרעינית והן בתמיכה בארגוני טרור אזוריים, ממשיך להוות אתגר מרכזי. ההתמודדות עם טרור מתקדם טכנולוגית, כולל איומי סייבר ושימוש בכלי טיס בלתי מאוישים, מחייבת התאמה מתמדת של יכולות ההגנה. שינויים גיאופוליטיים באזור, כולל הסכמי נורמליזציה עם מדינות ערב, מציבים הזדמנויות לשיתופי פעולה ביטחוניים חדשים לצד אתגרים מורכבים. בתוך כך, הצורך לאזן בין צרכי הביטחון לבין אילוצים תקציביים ושיקולים חברתיים ממשיך להיות נושא מרכזי. המגמות העתידיות במדיניות הביטחון הישראלית צפויות להתמקד בפיתוח יכולות טכנולוגיות מתקדמות, חיזוק שיתופי פעולה אזוריים, והתאמת המענה הביטחוני לאיומים א-סימטריים ומורכבים. תפקידו של שר הביטחון בעיצוב וניהול מדיניות זו ממשיך להיות קריטי להבטחת ביטחונה של ישראל בסביבה אזורית ועולמית משתנה.