נהרות באפריקה: ואל, לימפופו, אורנג’ – ערוגות החיים של היבשת

מבוא: חשיבותם של נהרות אפריקה במערכת האקולוגית והאנושית

נהרות אפריקה מהווים עורקי חיים מרכזיים ביבשת, ובמיוחד באזורים הצחיחים של דרומה. שלושת הנהרות המרכזיים – ואל, לימפופו ואורנג’ – מעצבים לא רק את הנוף הפיזי, אלא גם את ההיסטוריה האנושית והפיתוח הכלכלי באזורים בהם הם זורמים. מימיהם מזינים קהילות רבות, מאפשרים חקלאות באזורים צחיחים, ותומכים במגוון ביולוגי עשיר. חשיבותם ההיסטורית ניכרת גם בשמותיהם המגוונים, המשקפים את השפות והתרבויות השונות שהתפתחו לאורך גדותיהם. הקולוניאליזם האירופאי הותיר את חותמו בשמות שניתנו לנהרות אלו, אך לצדם נשמרו גם השמות המקוריים שהעניקו להם תושבי המקום. נהרות אלה משמשים גם כגבולות טבעיים בין מדינות ומחוזות, וסיפורם משקף את ההיסטוריה המורכבת של דרום אפריקה והאזורים הסמוכים לה.

נהר ואל: עורק החיים של דרום אפריקה

נהר ואל, באורך 1,458 קילומטרים, הוא היובל הגדול ביותר של נהר האורנג’ והנהר השלישי בגודלו בדרום אפריקה. מקורו של הנהר נמצא ליד ברייטן במחוז מפומלנגה, מזרחית ליוהנסבורג, והוא זורם מערבה עד למפגש עם נהר האורנג’ דרום-מערבית לקימברלי. הנהר משמש כגבול טבעי בין המחוזות מפומלנגה, גאוטנג ומחוז צפון-מערב בגדתו הצפונית, לבין מדינת החופש (Free State) בגדתו הדרומית. חשיבותו ההיסטורית של נהר ואל גברה משמעותית לאחר בהלת הזהב במאה ה-19, כאשר הפך למקור המים העיקרי לאזור ויטווטרסרנד. בשנת 1903 הוקם ארגון Rand Water Board שניהל את אספקת המים מהנהר, ולאחר מכן פותחו פרויקטים תשתיתיים רבים כמו סכר ואל שהושלם ב-1938. לנהר תפקיד מרכזי בפרויקטים הידראוליים רבי-היקף, כמו פרויקט המים של רמת לסוטו ופרויקט טוגלה-ואל, המזרימים מים ממקורות אחרים לתוך מערכת נהר ואל כדי לספק מים לכ-12 מיליון צרכנים. בשנים האחרונות נהר ואל עומד בפני אתגרים סביבתיים משמעותיים, כולל זיהום תעשייתי ושפכים עירוניים, כפי שהתברר בדו”ח הוועדה לזכויות אדם בדרום אפריקה ב-2021 שמצא כי הנהר מזוהם מעבר לרמות המקובלות.

נהר לימפופו: גבול טבעי וגשר בין תרבויות

נהר לימפופו מתפרש לאורך כ-1,750 קילומטרים, כשהוא מתחיל את דרכו בדרום אפריקה וזורם מזרחה דרך מוזמביק אל האוקיינוס ההודי. השם “לימפופו” נגזר מ”ריבומבו”, קבוצת מתיישבים מעם הטסונגה שהתיישבו באזור ההררי וקראו למקום על שם מנהיגם. הנהר הוא הנהר האפריקאי השני בגודלו הנשפך לאוקיינוס ההודי, אחרי נהר זמבזי. הוא משמש כגבול לאורך כ-640 קילומטרים, מפריד בין דרום אפריקה בדרום-מזרח לבין בוטסואנה בצפון-מערב וזימבבואה בצפון. הנהר זורם בקשת גדולה, תחילה מתפתל צפונה וצפון-מזרחה, ואז פונה מזרחה ולבסוף דרום-מזרחה. אגן הניקוז של הנהר הצטמצם לאורך זמן גיאולוגי, כאשר עד תקופת הפליוקן המאוחרת או הפלייסטוקן, החלק העליון של נהר זמבזי התנקז לתוך נהר לימפופו. בין יובליו החשובים של לימפופו נמצאים נהר נוטוואנה העולה בשולי מדבר קלהרי בבוטסואנה, ונהר אוליפנטס המהווה את היובל העיקרי ותורם כ-1,233 מיליון מ”ק מים בשנה. בתרבות הפופולרית, נהר לימפופו מוכר גם מסיפוריו של רודיארד קיפלינג, שתיאר אותו כ”לימפופו האפור-ירוק, הגדול והשומני, כולו מוקף בעצי קדחת” – תיאור שמשקף את מימיו העכורים ואת הסביבה הטרופית הייחודית באגן הנהר.

נהר אורנג’: ענק הנהרות של דרום אפריקה

נהר אורנג’, שאורכו 2,432 קילומטרים, הוא הנהר הארוך ביותר בדרום אפריקה. מקורו בהרי דרקנסברג בלסוטו, שם הוא מכונה “סנקו”, בגובה של מעל 3,000 מטר מעל פני הים. הנהר זורם מערבה דרך דרום אפריקה, יוצר את הגבול הדרום-מערבי של מחוז מדינת החופש, וממשיך עד לשפכו לאוקיינוס האטלנטי בין העיירות אורנג’מונד בנמיביה ואלכסנדר ביי בדרום אפריקה. לנהר יש שמות רבים; השם “אורנג'” (נהר באפריקה) ניתן לו על ידי החוקר ההולנדי רוברט גורדון ב-1779, לכבוד בית אורנג’, משפחת המלוכה ההולנדית. השמות המקוריים כוללים את “!גאריב” בשפת הקהואקהוה, שתורגם לאפריקאנס כ”גאריפ”, וכן “סנקו” המשמש בלסוטו, הנגזר מהמילה “ǂנו” שפירושה “שחור”. לאורך מסלולו, הנהר זורם דרך שני סכרים גדולים – סכר גאריפ וסכר ואנדרקלוף – ומאפשר השקיה נרחבת. בחלקו המערבי, הנהר חוצה אזורים צחיחים של דרום אפריקה ונמיביה, ובחלקו התחתון נמצאים מפלי אוגרבייס המרשימים, בהם הנהר יורד 122 מטרים במהלך של 26 קילומטרים. לנהר יש גם חשיבות כלכלית רבה; בזכות משקעי החצץ בקרקעית הנהר ולאורך גדותיו, העשירים ביהלומים, מספר מכרות יהלומים פועלים לאורך הקטע האחרון של הנהר ובסביבת שפכו.

חשיבות כלכלית ופיתוח משאבי מים

שלושת הנהרות – ואל, לימפופו ואורנג’ – ממלאים תפקיד מכריע בפיתוח הכלכלי של דרום אפריקה והמדינות השכנות. כנקודת האיסוף למרבית המים של דרום אפריקה, נהר אורנג’ ויובלו הראשי, נהר ואל, תומכים בחקלאות, תעשייה וכרייה. לשם כך הוקמו שני פרויקטים מים גדולים: פרויקט נהר אורנג’ (נהר באפריקה) ופרויקט המים של רמת לסוטו. פרויקט המים של רמת לסוטו, שהושק בשנת 1997, כולל בנייה בשלושה שלבים שתעשיר את מי נהר ואל במים מלסוטו, כולל ארבעה סכרים גדולים. דרום אפריקה משלמת 150 מיליון ראנד ללסוטו מדי שנה, בין אם משתמשים בכל המים המסופקים ובין אם לאו. פרויקט טוגלה-ואל, שהושלם בשנת 1974, מעביר מים מנהר טוגלה בקוואזולו-נטאל למערכת נהר ואל. בנוסף, הנהרות משחקים תפקיד מרכזי בתעשיית היהלומים של דרום אפריקה, כאשר היהלומים הראשונים במדינה התגלו במשקעים סחופים על נהר אורנג’. הנהרות משמשים גם כיעדי תיירות פופולריים, עם פעילויות כמו שיט בקנו ורפטינג. רפטינג בנהר אורנג’ הפך לפופולרי במיוחד, עם מסלולים בני ארבעה ושישה ימים שמתקיימים לאורך הערוץ מתחת למפלי אוגרבייס או לאורך אזור ריכטרספלד.

אתגרים סביבתיים ועתיד הנהרות

למרות חשיבותם, שלושת הנהרות הגדולים של דרום אפריקה מתמודדים עם אתגרים סביבתיים משמעותיים. נהר ואל, במיוחד, סובל מזיהום כרוני בחלקו העליון, המשפיע על המשתמשים במורד הזרם. בשנת 2019, מתקן טיפול המים הראשי של עיריית לקווה בסטנדרטון היה במצב של הזנחה וגרם לבעיות זיהום כרוניות. כדי לסייע למשתמשים במורד הזרם, היה צורך לשאוב מים נקיים לנהר כדי לדלל את רמות המלח הגבוהות שלו, ובכך לבזבז כמות גדולה של משאב נדיר זה. בשנת 2021, דו”ח שפורסם על ידי הוועדה לזכויות אדם בדרום אפריקה מצא כי הנהר מזוהם מעבר לרמות מקובלות, כולל זרימת ביוב גולמי לתוך הנהר. שינויי האקלים מהווים אתגר נוסף, כאשר שינויים בדפוסי המשקעים משפיעים על זרימת הנהרות ועל אספקת המים באזור. חלקים של נהר הסנקו (החלק העליון של האורנג’ בלסוטו) אף קופאים בחורף בשל הגובה הרב, דבר היוצר בצורות במורד הזרם שמשפיעות בעיקר על גידול עזים ובקר. האתגר המרכזי לעתיד הוא פיתוח ניהול בר-קיימא של משאבי המים הללו, תוך איזון בין הצרכים האנושיים לבין שימור המערכות האקולוגיות. פרויקטים שאפתניים לשיקום נהרות ושיתוף פעולה בינלאומי בניהול משאבי מים יהיו קריטיים להבטחת עתיד בריא לנהרות ולקהילות התלויות בהם.