עמוד אבן טבעי בתקרת מערה, סטלקטיט

מבוא: התופעות המרתקות של נטיפים וזקיפים

נטיפים וזקיפים הם תופעות גאולוגיות מרהיבות הנוצרות במערות. נטיף (עמוד אבן טבעי בתקרת מערה, סטלקטיט) הוא עמוד המורכב מגיר היורד מתקרת המערה כלפי מטה, בעוד זקיף הוא עמוד דומה הצומח כלפי מעלה מרצפת המערה. תהליך היווצרותם הוא פרי תגובה כימית בין מים עשירים בפחמן דו-חמצני לבין סלע הגיר.

תהליך היווצרות וגדילה של נטיפים וזקיפים

המים החודרים דרך סדקים בסלע הגיר ממיסים פחמן דו-חמצני מהאוויר ויוצרים חומצה המתממסת בגיר. כאשר הנוזל מגיע לתקרת המערה, הפחמן דו-חמצני משתחרר והגיר מצטבר כנטיף. הנוזל הנוטף לרצפה יוצר זקיף. זהו תהליך איטי שבו משקעי הגיר מצטברים במשך אלפי שנים ליצירת מבנים מרשימים.

חשיבות מחקרית של נטיפים וזקיפים

נטיפים, עמוד אבן טבעי בתקרת מערה, סטלקטיט, וזקיפים מהווים מקור חשוב למידע היסטורי על האקלים והרעידות האדמה באזור במשך מאות אלפי שנים. מדענים יכולים ללמוד על אירועים אלו על ידי תיארוך שכבות הגידול השונות בנטיפים וזיהוי נתקים או שינויים בצפיפות המשקע. גילם המוערך של חלק מהנטיפים והזקיפים במערות מסוימות עולה על 300,000 שנה.

מערת הנטיפים שורק (מערת אבשלום)

מערת הנטיפים שורק, הידועה גם כמערת אבשלום, היא אחת ממערות הנטיפים המרשימות בישראל. המערה נמצאת בהרי יהודה, כ-3 ק”מ ממזרח לבית שמש. אורכה המרבי הוא 91 מטר, רוחבה 80 מטרים וגובהה המרבי 15 מטרים. במערה נטיפים וזקיפים מרשימים ואולמות גדולים המכונים “האולם הגדול” ו”אולם מילר”. המערה נחשפה במקרה בשנת 1968 בעקבות פיצוצים במחצבה סמוכה.

סיפור מעניין על מערת הנטיפים שורק

המערה נקראה על שמו של אבשלום שוהם, לוחם סיירת שקד שנפצע קשה מרסיסי מרגמה בשנת 1970 ונפטר כעבור 3 שנים. קיים עניין היסטורי מיוחד בשמירה על המערה, שהוכרזה כשמורת טבע בשנת 1975 לאחר שהוכשרה לביקורים. ב-2017 היה דיון ציבורי לאחר טענות לצנזור מידע מדעי בשל לחץ דתי, עד שרשות הטבע והגנים הודיעה שהמידע יתוקן.

מערות שקוציאן – אתר מורשת עולמית

מערות שקוציאן שבסלובניה הן מערכת מרשימה של מערות קרסט המשתרעת על פני כ-5 ק”מ. הן כוללות בולענים, פסלי גיר (נטיפים), מפלים ונהרות תת-קרקעיים. המערות מכילות ממצאים ארכאולוגים המעידים על יישוב אנושי במקום במשך יותר מ-10,000 שנה. באתר גם ממצאים מהתקופה הרומית וימי הביניים. בשנת 1986 הוכרזו מערות שקוציאן כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק”ו.

מערת פוסטוינה – המערה הגדולה בסלובניה

מערת פוסטוינה היא מערכת מערות הגדולה בסלובניה באורך 24.3 ק”מ. המערה, הממוקמת בדרום-מערב המדינה, תוארה לראשונה במאה ה-17. בשנת 1819 היא נפתחה לקהל הרחב. חלק מהמערה ניזוק במלחמת העולם השנייה כשהפרטיזנים היוגוסלבים העלו באש מצבור דלק גרמני. כיום 5.3 ק”מ מהמערה פתוחים לביקור, כולל סיורים מודרכים ונסיעה ברכבת תיירים.

חשיבות שמירת מערות הנטיפים

למרות מרשימותן, מערות הנטיפים הן סביבות רגישות מאוד. נוכחות אנושית מסיבית עלולה לגרום נזק בלתי הפיך באמצעות שינויים בטמפרטורה, רמות פחמן דו-חמצני ורעידות. שמירה על הגבלות כניסה והפחתת ההפרעות למינימום הכרחית לשימור מערות אלו לדורות הבאים.