מבצעי צה”ל במלחמת העצמאות: נזלת, נחשון, הראל
רקע כללי על המערכה הצבאית במלחמת העצמאות
מלחמת העצמאות של ישראל התאפיינה בשלבים שונים, כאשר בתחילתה נאלץ היישוב העברי להילחם מול כוחות ערביים מקומיים, ובהמשך מול צבאות סדירים של מדינות ערב. על רקע המצור על יישובים יהודיים, ניסיונות לניתוק הדרך לירושלים והצורך הדחוף ליצור מסדרונות אספקה בטוחים, יצא צה”ל, שהיה אז בראשית דרכו, לסדרת מבצעים צבאיים שנועדו לשנות את מאזן הכוחות וליצור מציאות אסטרטגית חדשה. שלושה מבצעים מרכזיים—נזלת, נחשון והראל—נכנסו להיסטוריה כשלבים קריטיים במאמץ לשחרור ירושלים והבטחת קיומה של המדינה הצעירה.
מבצע נזלת: ההתמודדות עם הכוחות הערביים במרכז הארץ
מבצע נזלת, ששמו פחות מוכר מהמבצעים הגדולים של המלחמה, היה חלק מהמאמץ הכולל להשתלט על עמדות מפתח ולפגוע בכוחות הערביים ששיבשו את הקשר בין יישובי המרכז לבין ירושלים. המבצע נועד להתמודד עם כוחות ערביים בלתי סדירים ששלטו בדרכים החיוניות בין תל אביב לשפלה. במבצע זה הופעלו יחידות פלמ”ח וכוחות נוספים כדי לפגוע בכפרים ערביים ששימשו כבסיסי יציאה למתקפות על שיירות יהודיות. ההצלחה במבצע סייעה בחיזוק עמדות היישוב היהודי באזור וביצירת תנאים נוחים יותר למבצעי ההמשך.
מבצע נחשון: פריצת הדרך לירושלים
מבצע נחשון (מבצע צה”לי במלחמת העצמאות) היה המבצע הגדול הראשון של היישוב היהודי במלחמת העצמאות והוא יצא לדרך באפריל 1948. מטרתו העיקרית הייתה לפרוץ את הדרך לירושלים, שהייתה נתונה במצור כבד ואוכלוסייתה סבלה ממחסור חמור במזון, מים ותחמושת. המבצע התבסס על שימוש בכוח מרוכז, בניגוד לאסטרטגיית ההגנה הפזורה שאפיינה את התקופה עד אז. במסגרת המבצע תקפו לוחמי הפלמ”ח והחי”ש כפרים ששימשו בסיסים לארבים החמושים, בהם דיר מוחיסין, אל-קסטל וחולדה. פריצת הדרך איפשרה את הגעתן של שיירות אספקה לירושלים, אך לא הצליחה לשמור על ציר פתוח לאורך זמן, מה שהוביל לצורך במבצעי המשך.
מבצע הראל: מאבק על הדרך ומתקפות נגד
בעקבות הצלחת מבצע נחשון, אך לנוכח המשך התקפות ערביות על צירי התנועה לירושלים, יצא היישוב למבצע הראל, מבצע צה”לי במלחמת העצמאות, שנועד לבסס את השליטה על הדרך ולהבטיח מעבר חופשי לשיירות אספקה. המבצע נערך בשלהי אפריל 1948 וכלל מאמצים מתואמים של הפלמ”ח וחטיבת הראל. הקרבות הקשים התרכזו בעיקר באזור הקסטל, שם נערכו קרבות עזים עם כוחות ערביים בפיקודו של עבד אל-קאדר אל-חוסייני, שנהרג במהלך הלחימה. אף שהשליטה בדרך לירושלים לא הובטחה לחלוטין, המבצע יצר תשתית מוצקה לקראת הקרבות המכריעים שיבואו בהמשך.
השפעת המבצעים על תוצאות המלחמה
למבצעי נזלת, נחשון והראל הייתה השפעה ישירה על מהלך מלחמת העצמאות, במיוחד בזירת ירושלים והדרך אליה. ההבנה כי לא ניתן להסתמך על שיירות בלבד וכי יש צורך בכיבוש עמדות אסטרטגיות סללה את הדרך לשינוי גישה צבאי, שהתבטא במבצעים מאוחרים יותר כמו מבצע יבוסי ולימים גם מבצע דני. למרות הקשיים הרבים, המבצעים הצליחו לערער את יכולתם של הכוחות הערביים לשמור על שליטה בנתיבי האספקה והוכיחו כי ליישוב העברי יש את הכוח והנחישות להגן על עמדותיו.
סיכום: לקחים ותובנות מהמערכה
מבצעי נזלת, נחשון והראל משקפים את ההתפתחות של צה”ל ממחתרות מפוזרות לצבא מאורגן שפועל בצורה מתואמת. המערכה על ירושלים הדגימה את חשיבותו של שילוב בין כוח צבאי מרוכז לבין שליטה בשטח, וכן את הצורך בפעולה יזומה ולא רק בהגנה פאסיבית. המבצעים הללו, לצד מבצעים נוספים, היוו חלק בלתי נפרד מהניצחון במלחמת העצמאות והבטיחו את מעמדה של ירושלים כחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל.